דוד בן גוריון כאיש רוח – עולמו הפנימי של ראש הממשלה הראשון

דוד בן גוריון נודע ובצדק כמנהיג מדיני ופוליטי בעל שיעור קומה. קולו המהדהד בחלל האוויר את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוא הזיכרון הבסיסי שלנו כחברה ישראלית ריבונית. אך נדמה שמעמדו המכריע בגורל הלאומי שלנו האפיל על חלקים אחרים בנפשו של האיש. בן גוריון היה אדם מרתק שהעמיק חקר בעולמות הרוח והתרבות האנושית. הצד הזה באישיותו פחות מודגש ואני אנסה להציג כמה מהפנים הללו.

דוד בן גוריון 1886-1973

איך אומרים גרין בעברית?

בן גוריון נולד בשנת 1886 כ-"דוד יוסף גרין" לאימו שיינדל ואביו אביגדור גרין, בעיירה פלונסק שבפולין (אז בתחום האימפריה הרוסית). בילדותו למד ב"חדר" מסורתי, ואחר כך בחדר מתוקן שמאפיין בולט בו היה הלימוד בשפה העברית. בן גוריון מעיד על עצמו כי כבר בגיל 3 החל לדבר עברית. עוד בגיל 14 הקים יחד עם חברים את אגודת "עזרא" ששמה לעצמה מטרה להחיות את השפה העברית. היה זה צעד נועז באותה התקופה וחברי האגודה התחייבו לדבר עברית בינם לבין עצמם ופעלו ללימוד השפה בקרב צעירי העיירה. הפעילות הציבורית הראשונה של בן גוריון היתה קשורה איפוא לשפה העברית ולהחייאתה. גם בהמשך חייו ניכרה דבקותו בשפה העברית כשהוא נמנע ממטבעות לשון אופנתיים ונמנע גם מכל גילוי חיבה ללשון היידיש. את שם משפחתו הלועזי שינה עם כתיבת מאמרו הראשון בבטאון מפלגת "פועלי ציון" כשהוא חותם בשמו החדש "בן גוריון" כאות הזדהות עם מנהיג היהודים בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

חקר התנ"ך

בן גוריון היה מעריץ נלהב של התנ"ך. העליה שלו לארץ בשנת 1920 העמיקה בקירבו את הזיקה לתנ"ך בו הוא מצא בסיס היסטורי, משפטי ומוסרי של חזרת עם ישראל לארצו ובסיס למוסר הכלל עולמי. התנ"ך נחשב אצלו לספר התחייה כשאלפי שנות גולה האפילו על נופיו הגיאוגרפיים ועל האקטואליות שבו המתאימה לעם עצמאי בארצו. מלחמת העצמאות התקשרה בתודעתו לתיאור המקראי של כיבוש הארץ, ומספרים שראה בעצמו את בן דמותו של יהושע בן נון.

בפני ועדת פיל ב-1936 טען בן גוריון: "זכותנו ביחס לארץ-ישראל נובעת לא מהמנדט והצהרת-בלפור. … התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו".

בן-גוריון ראה בתנ"ך את היצירה החשובה ביותר לא רק לעם היהודי אלא לכלל האנושות בהענקתו ערכי אחווה אנושית, צדק ומשפט ושלום, שהם תמצית תורת הנביאים ומוסר היהדות. על עצמו העיד בן-גוריון כי הוא קורא את התנ"ך "מתוך אהבה רבה והערצה עמוקה" אך הוא לא הסתפק בכך אלא כתב מאמרים בנושאים מקראיים, השתתף באופן קבוע בכנסים של החברה לחקר המקרא בישראל, וקיים בביתו את חוג התנ"ך בהשתתפותם של אנשי רוח וחוקרי מקרא. בהשראתו נוסד חידון התנ"ך לנוער יהודי מכל העולם המתקיים מדי שנה ביום העצמאות.

תרבות אנושית מגוונת

בשנת 1953 עבר דוד בן גוריון עם רעייתו פולה לקיבוץ שדה בוקר. היה זה צעד דרמטי שביטא בדוגמה אישית את אידאל יישוב הנגב והפרחתו. במרוצת השנים הורחב הצריף כדי להתאימו לתנאי העבודה של בן-גוריון ולצורכי האירוח של הזוג. כיום, לפי צוואתו, משמש הצריף מוזיאון המאפשר הצצה לחייו האישיים של בן גוריון. בחדר העבודה שלו נמצאת ספריה ענקית ובה 5000 ספרים מתחומי עניין רבים: יהדות ותנ"ך, פילוסופיה, היסטוריה וגיאוגרפיה, צבא וביטחון. בחדר זה כתב את ספריו ומאמריו הרבים שליוו את פעילותו המדינית. על חיבוריו הרבים זכה אף פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

חדר העבודה בצריף בן גוריון שבשדה בוקר (צילום: יעקב ויקימדיה)
Share on facebook
Facebook
Share on google
Google+
Share on twitter
Twitter
Share on linkedin
LinkedIn
Share on pinterest
Pinterest

צרו קשר לחויה מיוחדת

  בווצאפ: 054-7272418

תוצאת תמונה עבור סמל סלולרי בטלפון: 072-3912020

תמונה קשורהבמייל: shvilimba@gmail.com

תוצאת תמונה עבור לוגו פייסבוקבפייסבוק: שבילים בה

סגירת תפריט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support